
מהן הסיבות שמובילות לכך שחלק מהילדים או המבוגרים מראים סף תסכול נמוך, נוטים יותר לכעוס ולהתרגז, ומתקשים להרגע או להתגבר את הכעס?
כיצד הבנה של הסיבות השונות שקשורות בנטייה מוגברת לכעס ורוגזנות מקדמת פיתוח שיטות ואסטרטגיות התערבות אפקטיביות?
תחומי המחקר שלנו
כעס, אגרסיה, אימפולסיביות, וקשיי התנהגות, הן בין הסיבות המרכזיות לפנייה של ילדים ובני נוער לטיפול פסיכולוגי. קשיים אלו, לאורך זמן, עשויים להשפיע על התפקוד היומיומי בתחומים שונים (בית-ספר, קשרים חברתיים ובתוך המשפחה), וגם מגבירים את הסיכון לחוות קשיים כמו חרדה או דכאון בהמשך החיים.
המעבדה שלנו בוחנת את המנגנונים שבבסיס הפרעות הקשורות בכעס, אגרסיה וויסות התנהגותי, דרך גורמים קוגניטיביים, ההתנהגותיים, פיזיולוגיים וסביבתיים. במוקד המחקר שלנו, שימוש בכלים מבוססי טכנולוגיה ומכשור חכם, המאפשרים מדידה ואפיון בזמן אמת ובאופן ספונטני היבטים אלו בחיי היומיום של ילדים, בני נוער, ומבוגרים. בהתבסס על הידע הזה, אנו מקדמים פיתוח של התערבויות מותאמות אישית.
תחומי המחקר שלנו כוללים:
-
התפתחות והשלכות קצרות וארוכות טווח של קשיים הקשורים בכעס, תסכול ואגרסיה בילדים ומתבגרים, וגם במבוגרים.
-
זיהוי מנגנונים וגורמי סיכון כולל שימוש במדדים התנהגותיים, נוירוקוגניטיביים, וסביבתיים.
-
חקר הדימניקה של כעס, אגרסיה וקשיי ויסות כפי שמתבטאים בסביבה הטבעית, בזמן אמת, ובאופן שהוא תלוי קונטקס.
-
פיתוח וקידום גישות טיפול מותאמות אישית.
מחקרים רצים

נוירופידבק ומציאות מדומה
איך אנחנו שולטים ברגשות שלנו? מה קורה לנו במוח כשאנחנו מתמודדים עם משהו שמפחיד או מעצבן אותנו?
בפרויקט "נוירופידבק ומציאות מדומה" אנחנו בוחנים את המנגנונים המוחיים והקוגניטיביים המעורבים בוויסות רגשי בקרב בני נוער, תוך התמקדות באופן שבו תהליכים אלה פועלים במצבים משתנים. במחקר נעשה שימוש במשחק ייעודי במציאות מדומה (VR) המבוסס על שיטת נוירופידבק ומאפשר קבלת מידע על פעילות מוחית בזמן אמת. המחקר מתקיים בשיתוף פעולה עם המעבדה של פרופ' תלמה הנדלר וד"ר גל רז.
.png)
רגשות וחוויות ביומיום
איך ילדים והורים מרגישים ביומיום? איך ילדים והורים מגיבים לחוויות אחד של השני?
במחקר "רגשות וחוויות ביומיום" אנחנו בודקים כיצד ילדים ובני נוער מרגישים ומתנהגים במצבים שונים בחיי היומיום – עם חברים, בבית ובפעילויות שונות בסביבה הטבעית שלהם, מחוץ למעבדה. במהלך המחקר המשתתפים עונים פעמיים ביום על שאלות קצרות דרך הטלפון הנייד, העוסקות במצב הרוח, בחוויות ובתגובות של הילדים והוריהם במהלך היום.


